תוכן

שכא) מתי ירדו פרצופי האחור דא"א ואו"א וז"א לבי"ע.
הנה מבחינת מוחין הקבועים בפרצופי אצילות אין לזו"ן רק ו"ק ונקודה. ונמצא בעת שהנוקבא משגת פרצוף דאחור בקומה שוה עם הז"א, הרי זה נמשך ממוחין דתוספות. ונודע שעיקר האור ושורשו נשאר בעליונים, ורק ענף נמשך ונכנם אל התחתון. נמצא שעתיק וא"א ואו"א וישסו"ת וזו"ן, השיגו כל אחד אותם המוחין מטרם שהגיעו להנוקבא, ולא עוד, אלא בהם נשאר עיקר האור. ע"כ במיעוט הירח בעת שנפל פרצוף האחור דנוקבא לבי"ע, גרמה בזה שכלהו פרצופי דאחור דאצילות העליונים ממנה, נפלו ג"כ באותה העת. כי היא גרמה לכל אלו המוחין דתוספות שיצאו בהעליונים, לכן בעת נפילת המוחין שלה עצמה נפלו עמה כל המוחין עלאין שיצאו מחמתה. (א' תתקפ"ב ד"ה והענין).